מי אני?

 

אני ענת ניר, בת 39, מתל אביב. יזמת תרבות ופעילה פמיניסטית ולהט"בית מזה 20 שנה, ממובילות מחאת הנשים. יש לי תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במגדר ויישוב סכסוכים בינלאומיים מהאוניברסיטה למען השלום של האו"ם. אני חוקרת כלכלה ומגדר, את התזה שלי כתבתי על העצמה נשית בישראל, ואני מכהנת כיו״ר פמיננסי – מכללה כלכלית לנשים המקיימת קורסים וסדנאות לנשים בתחום הכלכלי, ושמה לעצמה למטרה לצמצם פערי מעמד מגדריים בחברה הישראלית דרך חינוך פיננסי ועידוד עצמאות כלכלית בקרב נשים.

 

כיהנתי כחברת ועד מנהל באגודה למען הלהט״ב ואני מתנדבת כעשור בארגון חוש״ן לקידום סובלנות כלפי הקהילה הגאה. הייתי בעלים של חברת הפקות שהובילה אירועי תרבות גדולים בכל רחבי הארץ, ממסיבות ועד פסטיבלים ומצעדים של מאות אלפי אנשים, בהם מצעדי הגאווה בתל אביב ובבאר שבע.

מוזמנים לצפות ולקרוא ראיונות איתי: 

למה לבחור בי?

 

אני מאמינה שהדרך לשנות היא להביא את השטח לכנסת, למקום שבו מתקבלות ההחלטות. אני למודת מאבקים וקרבות - הובלתי את מחאת הנשים האחרונה, והייתי ממובילות ומארגנות מחאת הלהט"ב בקיץ האחרון. בעבר הייתי ממובילות המחאה על קמפיין התיירות הגאה מול משרד התיירות שהביאה לתקצוב קבוע של 10 מיליון לפעילות ארגוני הקהילה הגאה. אני מכירה היטב את הצרכים של האוכלוסיות אותם אני מבקשת לייצג - נשים, להט"ב. מביאה פתרונות מחוץ לקופסה המבוססים על מציאת הטוב המשותף, חידוש פניה של מרצ, גיוון וחיבור בין אוכלוסיות שונות.

 

אני חלק מדור שלא מוכן יותר לשבת על הספסל ולראות את הארץ הזו אוכלת את יושביה. דור של אקטיביסטים, שאוהבים את המדינה אהבת נפש ומוכנים לפעול כדי לתקן בה את מה שדורש תיקון. כל חיי אני עובדת עם ועבור אנשים וקהילות, מאגדת אנשים סביב מטרה משותפת ורותמת אותם לפעולה.

 

כחברת הנהגת מרצ וכחברת כנסת אעבוד לטובת מפלגה מאוחדת, גדולה ומשפיעה, שתחתור למקום בה תוכל לקחת חלק משמעותי בעיצוב סדר היום הציבורי במדינת ישראל, ככוח פוליטי שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו. אני אופטימית ומאמינה שהתחדשות בהנהגת המפלגה תוביל לכך שנראה את מרצ מתחזקת וגדלה עוד יותר לקראת הבחירות לכנסת. אני יודעת שרבות ורבים חושבים כך, ובדיוק בשביל זה אני מתמודדת.


 

מרצ חדשה

 

יותר ויותר קולות מהשטח מבקשים לראות מרצ חדשה. אנחנו שומעים את זה בכל שיחת טלפון וכל מפגש עם פעילים. רוצים מנהיגות שבאה מהשטח, ולא מהמנגנונים הישנים, כזו שמצמיחה אקטיביסטים ונמצאת בכל מקום, בעיקר מקומות בהם מרצ לא היתה בעבר.

 

בקמפיינים קודמים הובילה מרצ את שיטת "25 היישובים" - כלומר התמקדה בעיקר ב-25 היישובים בהם יש למרצ הצבעה רוויה. אבל עכשיו אנחנו מרגישים את השינוי. יש פריחה ויצירה של משהו חדש, ואני גאה להיות חלק מהצמיחה הזו – סניף בעפולה, סניף בשדרות, מטה פריפריות וקהלים חדשים, שותפות יהודית ערבית, נשים, להט"ב - קולות וציבורים שלמים שלא היו מיוצגים עוברים למרכז הבמה.

 

לא מדובר בתהליך עתידי או במשאלת לב, אלא במשהו שכבר מתרחש והולך ותופס תאוצה, וימשיך לגדול ולהתרחב.

 

למה מרצ?

 

אני מאמינה במרצ, הבית הפוליטי שלי. אחד הערכים המרכזיים שאני מבקשת לקדם הוא דמוקרטיה, שקיפות ומעורבות אזרחית. מרצ היא מפלגה דמוקרטית שבה נערכים פריימריז ויש לכולם ולכולן אפשרות להשתתף בקביעת הרשימה לכנסת. היה לי חלק מרכזי בשינוי שיטת הבחירות מבחירות על ידי הוועידה בלבד (1,000 איש) לשיטה הנוכחית של פריימריז שכל הבוחרים יכולים להשתתף בהם (20,000 פקודים ופקודות).

 

אין ספק שמרצ צריכה לעבור שינוי פנימי וריענון. אבל היופי במפלגה זה שמדובר בפלטפורמה פוליטית ששייכת למתפקדים שלה - ולכן, שינוי ההנהגה במרצ יביא בהכרח לשינוי בתפיסת העולם של המפלגה, בסדרי העדיפויות שלה  ובאג'נדות שאני בוחרת לקדם.

 

אני מאמינה שבוחרי מרצ יודעים היטב מי יוכל לקדם את הערכים שחשובים להם ולחתור למקום של השפעה. אני מתרגשת מהפריימריז הקרובים, שיכולים לשנות את התמונה ולתת במה אמיתית לבוחרים החופשיים שלא משוייכים לאף מחנה. זו דמוקרטיה בעיניי.

 

הקבלות שלי:
 

  • הובלת מחאה נגד משרד התיירות, אשר הובילה להעברת 10 מיליון שקלים לתקציב ארגוני הקהילה הגאה (עלייה מתקציב של כמיליון שקלים)

  • הובלת מחאת הנשים שבשיאה הייתה הפגנה עם עשרות אלפי אנשים בכיכר רבין ו-120 מוקדי הפגנות ויום שביתה

  • 15 שנים של הכשרת נשים דרך מכללת ״פמיננסי״ בה אני מכהנת כיו״ר - 70,000 נשים בוגרת המכללה

  • הפקת מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע, והפקת ארבעה מצעדי גאווה בתל אביב

  • ייזום והפקה של פסטיבל קולנוע, לסבית קטלנית, שחגג השנה 11 שנים

  • יזמות והפקת אירועי תרבות לנשים להטב״יות במשך 17 שנים

  • חברה לשעבר בוועד המנהל של האגודה למען הלהט״ב

  • שותפות בניסוח חוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה

  • מנחה לכלכלה חברתית מטעם מרכז אדווה

  • משתתפת בתוכנית השל ובוגרת תוכנית שחרית
     

  • הקמת אתר במת מועמדים במהלך הבחירות לועידת מרצ בשנה שעברה, שיועד על מנת להנגיש מידע על המועמדים והמועמדות

  • שותפות בפתיחת מרצ לפריימריז והכנסת כוחות חופשיים למפלגה

  • הפקת קמפיין להט״ב של מרצ בקיץ האחרון

  • הקמת סניף מרצ בעפולה

  • שותפות בייזום וחשיבה על מטה פריפריה וקהלים חדשים

מוזמנים לצפות בנאום שלי על במת ההפגנה במחאת הנשים בכיכר רבין:

מוזמנים לקרוא את עשר הנקודות של המצע שלי.
הנקודות מופיעות בסדר אקראי.

מרצ חדשה

נמאס ממחנאות. אנחנו רוצים מרצ חדשה, גדולה ומשפיעה, וזו נקודת זמן קריטית של המפלגה. אנחנו כבר עושים את זה בשטח – פעם הייתה את תכנית "25 היישובים", והיום הקמנו את מטה פריפריות וקהלים חדשים. פעם הבחירות לרשימה לכנסת היו במסגרת הוועידה, והיום כל חברי וחברות מרצ משתתפים בפריירמריז. אנחנו נמצאים במקומות שלא היינו בהם שנים – בעפולה, בשדרות, בירוחם וברהט. מרצ צריכה שינוי, ואנחנו יודעים לשנות ולהתחדש כשצריך. כדי להמשיך את התהליך אנחנו חייבים ריענון בהנהגת מרצ – רוב המועמדות והמועמדים שרצים בימים אלו בפריימריז הם חדשים – אנשים עם קבלות, שמובילים מאבקים בשטח, שמבינים שאפשר להביא אל שולחן קבלת ההחלטות קולות חדשים ובועטים. אנשים שמחברים את מרצ לשטח.

 

איך הקול שלי ישנה?

  • אקדם הגבלת כהונה בתוך מוסדות מרצ, כולל של חברי הכנסת

  • אפעל לחיזוק הדמוקרטיה והשקיפות במוסדות המפלגה

  • אפעל לחיזוק הפורומים והסניפים של מרצ, ולהקמת סניפים נוספים בכל הארץ


 

חינוך

חינוך הוא התשתית המרכזית של חברה דמוקרטית ובריאה ובסיס לשוויון ולצמצום פערים חברתיים. חשיבותו של חינוך ציבורי ראוי, נגיש ואיכותי ניכרת בכל חברה מערבית מודרנית בעולם, ואין סיבה שבישראל המצב יהיה שונה. למסגרות החינוכיות יש תפקיד חשוב לא רק בהקניית ידע והשכלה, אלא גם ביצירת סביבה תומכת ומעצימה, הן לילדים והן להורים. וכפי שחינוך הוא התחום החשוב ביותר, כך צריך להיות בהתאמה גם מקצוע ההוראה. זהו אחד המקצועות החשובים ביותר לעתיד החברה והמדינה כולה, ועלינו להעניק לו את היחס ההולם הן מבחינת השכר והן מבחינת תנאי העבודה של המורות והמורים.

 

איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל לחיזוק מערכת החינוך הציבורית בדגש על חוק חינוך חינם מלידה ועד סיום התיכון

  • אפעל להפסקת תשלומי ההורים באופן מוחלט

  • אדם החלת יום לימודים ארוך בכל מוסדות החינוך  

 

שוויון כלכלי מגדרי

ככל שנשים תהיינה יותר עצמאיות כלכלית, כך יתעצם החוסן שלנו כחברה. עצמאות כלכלית היא מפתח לחירות אישית. היא מונעת מנשים חשיפה לסוגים שונים של אלימות – מבנית, פיזית וכלכלית. עצמאות כלכלית מאפשרת לנשים להתפתח מקצועית, לתכנן ולקבל החלטות מושכלות עבור עצמן, אולם לרוב הנשים, עצמאות כלכלית לא מובנת מאליה כלל. למרות שעל הנייר החוק אינו מבדיל בין גברים לנשים, במציאות נשים מרוויחות פחות מגברים על אותה עבודה, נמצאות בעמדות חלשות יותר בחברה, בכל זירה ציבורית ובהתאמה גם תלויות בגברים בניהול כלכלת הבית והמשפחה.
 

איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל לאכיפה יעילה ואפקטיבית של החוק, כדי לחתור לשוויון בשכר בין נשים וגברים

  • אפעל להטמעת נושא השוויון המגדרי ואוריינות פיננסית בתכנית הלימודים מגיל בית ספר יסודי

  • אקדם את הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה

  • אקדם ייצוג מגדרי שווה במוסדות ציבור ובדירקטוריונים של חברות ציבוריות


 

כלכלי-חברתי

ישראל היא אחת המדינות עם הפערים הכלכליים הגדולים ביותר בין העשירון העליון לתחתון במערב. לעוני בישראל יש צבע, מגדר, ואזור מגורים. נשים עניות יותר מגברים, ערבים עניים יותר מיהודים, ובפריפריה יש יותר עניים מאשר במרכז. כך, לדוגמה, נשים מרוויחות שכר חודשי נמוך ב-34% מגברים על אותה עבודה, שנכים ומוגבלים צריכים להסתפק בקצבה מינימלית ומבישה וההשקעה בתלמיד בערד היא פחות מחצי מההשקעה בתלמיד בתל אביב. מדיניות ההפרטה פוגעת בחוסן החברתי שלנו. המפתח לצמצום הפערים ולחלוקה צודקת יותר של המשאבים הוא הגדלת האחריות של המדינה כלפי אזרחיה.
 

איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל לחיזוק ופריסה ארצית של המערכות הציבוריות המעניקות שירותים בסיסים לאזרחים, בדגש על חינוך, בריאות ורווחה.

  • אקדם תוכנית כלכלית לחלוקה צודקת יותר של המשאבים, בדגש על עשירונים 4-5-6 שחיזוקם יוביל לצמצום פערים מעמדיים

 

זכויות להט״ב

מדינות שבהן יש קהילה להט"בית חזקה, מקובלת ושוות זכויות הן מדינות בעלות חברה אזרחית מפותחת ומשגשגת. קהילת הלהט"ב בישראל מובילה את אחד המאבקים המשמעותיים על דמותה של המדינה. במקביל אליו, עלינו להרחיב את בסיסי הכוח של הקהילה הגאה ולחתור לשיתופי פעולה רבים ככל הניתן, המבוססים על סולידריות בין אוכלוסיות מוחלשות והעצמת הכוח שלהן לטובת מאבק משותף. המאבק הזה הוא לא רק על זכויות להט״ב - הוא על איך אנחנו רוצים שהחברה שלנו תראה. לא ניתן להפריד בין המאבק לשוויון של הקהילה הגאה לבין מאבקים אחרים על זכויות אדם, משום שאפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית אינה שונה מאי-שוויון על בסיס צבע עור, דת או לאום.

איך הקול שלי ישנה?

  • אקדם חקיקה למניעת פשיעה ואלימות כלפי הקהילה הגאה

  • אאבק למען הכרה במשפחות גאות

  • אפעל להטמעת תכניות חינוכיות והכשרת צוותים מקצועיים במוסדות ציבור בנושאי הקהילה הגאה

  • אפתח תקנה ייעודית להגדלת תקציב ארגוני הקהילה הגאה ל-50 מיליון שקלים בשנה

  • אצור תשתית ואקדם קואליציות בין הנהגות של מאבקים שונים לזכויות אדם בישראל

  • אפעל למחיקת סעיף המין מתעודת הזהות

  • אפעל לחיזוק פורום גאות במרצ

 

מדיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דוגמה מצוינת לכך שמבלי להיות בשלטון אין לנו השפעה על המציאות – פתרון שתי המדינות זוכה לרוב בציבור הישראלי, אולם אין סביב שולחן הממשלה מי שמקדם אותו הלכה למעשה. תחת זאת, ולמרות שחלון הזמן הולך ונסגר, הממשלה מקדמת בפועל פתרון של סיפוח זוחל של מיליוני פלסטינים שיוביל למבוי סתום ביחסים הבינלאומיים של ישראל וליצירת בעיות דמוגרפיות וביטחוניות.

 

איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל לעידוד יוזמות מקומיות ובינלאומיות המושתתות על פתרון שתי המדינות

  • אזום ואקדם חתירה בלתי פוסקת לשיח מדיני רציף המוביל להסכמות

  • אפעל לחיזוק הפורום לקידום שותפות פוליטית יהודית-ערבית במרצ

שקיפות

הדרך הטובה ביותר להילחם בשחיתות היא להדליק את האור. ראוי שכל פעילות ציבורית תעמוד לביקורת ותהיה קשובה להצעות ורעיונות. רק ממקום שבו הפעילות הציבורית כולה שקופה, ניתן לעבוד בצורה מיטבית למען הציבור והחברה כולה. ישראל מתדרדרת משנה לשנה בדירוג השחיתות העולמי, ולמדנו כבר לקבל אותה כ"רע הכרחי" שכמעט מובן מאליו כאשר מדברים על פוליטיקה ושירות הציבור. אבל שלא נטעה – שחיתות היא רעה חולה שמחלחלת ופוגעת בכל חלק בחיי היום-יום שלנו ואסור לנו להשלים איתה.

איך הקול שלי ישנה?

  • אקדם חקיקה להגבלת משך הכהונה של ראש הממשלה וראשי רשויות מקומיות

  • אפעל להגברת השקיפות במסדרונות הכנסת, כולל תיעוד מצולם בזמן אמת של כל ישיבות ועדות הכנסת

  • אזום ניסוח של קוד אתי ברור ושקוף לפעילות המגזר הציבורי כולו, בדגש על הקשר בין נציגי הציבור לבין שומרי הסף (היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה וכו')  

  • אקדם הקמת מאגר מידע ממשלתי לניטור הפעילות הפרלמנטרית של כל חברי וחברות הכנסת (הצעות חוק, הצבעות וכו')

  • אפעל לאכיפה מלאה של חוק חופש המידע בכל המגזר הציבורי

שותפות ישראלית חדשה

אם אפשר לדבר על מתווה לתחבורה ציבורית בשבת מבלי להושיב סביב השולחן חילונים עם דתיים? האם ניתן למצוא פתרון מדיני מבלי לדבר עם מתנחלים ופלסטינים ששגרת חייהם תושפע באופן ישיר ממנו? מנהיגי המדינה מבקשים לשסות אותנו זה בזו ולהפריד בינינו ככל הניתן על מנת להחליש את כוחנו המשותף כחברה. אבל דווקא מתוך מקום של כבוד למגוון החברתי והתרבותי הקיים בישראל ושאיפה להביא אותו לידי ביטוי אמיתי, עלינו לשנות את נקודת ההסתכלות - לקיים דיון מהותי, לגופו של עניין ולהרחיב את מגוון הדעות והייצוגים שייקחו בו חלק פעיל. כך ניצור שותפות ישראלית חדשה שקוראת תיגר על החלוקות הישנות בין יהודים לערבים, בין חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, ומטרתה ליצור חיבור בין כל חלקי החברה הישראלית, למען עתידנו המשותף.
 

איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל על מנת להפוך את מרצ למפלגה שתהווה אלטרנטיבה שלטונית אמיתית באמצעות שילוב קהלים חדשים מכל הארץ, חיזוק סניפי המפלגה ופעילות שטח

  • אעודד השתתפות פוליטית אקטיבית של ציבורים מגוונים ככל הניתן בתוך המפלגה

  • אשתף פעולה ואייצר קואליציות חוצות מחנות, מפלגות, מגזרים וציבורים לקידום ערכים משותפים

 

זכויות בעלי חיים

המודעות כלפי זכויות בעלי חיים הולכת וגדלה, אנחנו צועדים בנתיב הנכון לעבר חופש מוחלט ומניעת הסבל שלהם, בהליך הגידול ובמשלוחים החיים. לא מעט מחקרים מצביעים גם על קשר הדוק בין צריכה של תזונה מן החי לבין מצב בריאותי, כאשר עיקר הסובלים מכך הם מי שנמצאים במצב כלכלי פחות טוב, במקרים רבים בשל חוסר מודעות. זו האחריות שלנו, כחברה, להביא להפחתת הסבל של בעלי החיים, להשמיע את הקול של מי שלא יכולים לדבר ולצמצם צריכה של מוצרים מן החי. זה לא בריא, זה לא מוסרי וזה לא מתאים לחברה מתקדמת ומודרנית.

 

איך הקול שלי ישנה?

  • אקדם העלאת מודעות והנגשת מזון מן הצומח, כולל הכללתו לסל המוצרים בפיקוח

  • אפעל לשיפור תנאי התעשייה ולהוצאת סחר בפרוות מחוץ לחוק

  • אזום העברת הסמכות לאכיפת חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה

תרבות

כמי שהייתה יזמת ומפיקה של אירועי תרבות במשך 17 שנה, אני יודעת מניסיון שמה שנדרש לנו כעת הוא השקעה בתרבות דווקא בפריפריה הגיאו-חברתית. אני מאמינה כי בהשקעה לא גדולה, אך נכונה, אפשר להעצים קבוצות מיעוט דרך התרבות והאומנות ולהציג באמצעותן את הרב-תרבותיות הנפלאה שיש בארץ הזו. בחזון התרבותי שלי, בכל עיר בארץ יפעלו אנסמבלים אמנותיים, גלריות ומקומות להופעות, במקביל להשקעת תקציבים משמעותיים בחינוך לאמנות. לא עוד אוטובוס עם אמנים מהמרכז ש"עושים טובה" כדי לסמן "וי", אלא מוסדות תרבות שמוקמים במטרה להוות בית לאמנות ותרבות מקומית.

  • איך הקול שלי ישנה?

  • אפעל להעברת תקציבים לתחום התרבות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל

  • אעודד הקמת מרכזי תרבות מקומיים, בעיקר ביישובי הפריפריה

  • אזום אירועי תרבות בעלי אופי מקומי בכל הארץ במטרה לחזק את האמנים הפועלים במקום

Copyright 2018 Anat Nir ©